צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ו׳:ג׳

3 אין חייבים כו' כ"ז שיש בו אדמומית כו'. כן מבואר בהך דחולין ד' פ"ז ע"ב כל מראה אדמומית כו' ועיין בהך דנדה דף כ' ע"א דמשמע שם דגבי דם הקזה דם השני הוא דיהה יותר וכשיטת רש"י בחולין ד' ל"ו ע"א ועיין מש"כ רש"י פסחים ד' כ"ב ע"ב:

4 ועל דם הכנוס כו'. הנה רבינו ז"ל ס"ל להיפך מרש"י, ועיין במשנה תמיד ד' ל"א ע"א דאמרינן שם גבי קרבן תמיד דצריך לקרוע את הלב ולהוציא את דמו, ועיין מש"כ התוס' פסחים דף ס"ה ע"א דלהעלות דם התמצית על גבי המזבח ליכא איסור אבל להעלות דם שלא נתקבל על הכלי על המזבח אסור ע"ש וביומא דף ס"ד בתוס"י ועיין ברש"י זבחים ד' צ"ב ע"ב ד"ה או דילמא ע"ש, והנה לשיטת רבינו דדם השחיטה שנכנס בתוך הלב הוה רק גדר דם האברים וא"כ מה חשש יש בדם הלב, וצ"ל כהך דאמרינן בזבחים ד' כ"ו ע"א ש"מ דם המובלע באיברים כו' ע"ש בתוס', ועיין בהך דזבחים ד' ס"ד ע"ב וד' ס"ו ע"א דמשמע דגבי עוף עיקר הדם הוא בגוף ולא בראש ע"ש ומה דאמרינן בגמ' שם דף ס"ה ע"א ונמצה דמו כולו ר"ל משום דגבי עולת העוף לא בעי שיריים כמש"כ התוס' זבחים ד' נ"ה ע"א וע"ש בתוס' ד' נ"א ע"ב ד"ה תן ע"ש, ועיין בפה"מ לרבינו בזבחים פ"ו דנקט שם דגם דם הכבד צריך למצות אע"ג דלא הוה רק דם האברים, וע' בהך דנדה ד' נ"ט ע"א בתרנגלת דאית בה כמה מיני דמים, ועיין במנחות ד' כ"א ע"א דמשמע שם דדם שצריך להקריב יש בו חיוב כרת וא"כ גבי עוף חייב ג"כ על הני דמים כיון דצריך להתמצות וא"כ למ"ד שם דילפינן גם שאר דמים מקדשים וא"כ ה"ה בדם העוף דחולין י"ל דחייבין על דם הכבד כרת וכן על דם הכליות של עוף. ובזה א"ש מ"ש התוס' כריתות ד' כ"א ע"ב ד"ה כי דאמאי לא מוקי לה בלב עוף הך ברייתא ומש"כ שם מדקתני בל"ת דלמא אתיא כר"ש דלא נאמר כזית רק לענין כרת ולא לענין לאו אך בזה א"ש דגבי עוף י"ל דאף על שאר דמים חייב כרת וכמש"כ, ועי' במש"כ רבינו בהל' שגגות פ' י"ד ה"ב גבי ב"ד שהורו וטעו שרק על דם שחיטה חייב ולא על דם הלב והטעם הוא משום דאמרינן בתוספתא שם דאמרו דאין חייב רק על דם הקרב לשמים וע"ש בתוס' ישנים ד' ג' ע"א בד"ה הורו ע"ש, ועיין ברש"י כריתות ד' כ"א שכתב שם כמש"כ רבינו כאן דחיה בכלל בהמה, אך בס' יראים כתב דזה הכוונה דמרבינן בכריתות דף ד' ע"ב דם כיסוי דר"ל דם חיה שצריך לכסות ע"ש: